Where There's No State - There Are Citizens

מאות אלפי לוחמים גויסו בהתראה קצרה ונשלחו למלחמה בגבולות הצפון והדרום. בימים הראשונים צה"ל מתקשה לספק לחיילים ארוחות מסודרות ועשרות מסעדות הופכות למפעלי מזון שמבשלים ומשנעים מידי יום עשרות אלפי מנות חמות וציוד חסר לכוחות בחזית. בימוי: נטע שושני

בבוקר שבת ה-7.10.23 מגיעות עשרות הודעות קוליות ממבלים במסיבת הטבע "נובה" ברעים, כשבכולן קריאה נואשת לעזרה בחילוץ מהטבח המתרחש במקום. רבות מן ההודעות מגיעות למפיקת אירועים שממהרת להקים את חמ״ל "נובה" כדי לרכז מידע בזמן אמת ולכוון את המחלצים במשימות ההצלה. בימוי: בת דור אוז׳לבו

מעל אלף איש נרצחו ב-7.10.23. מעולם לא נערכו במדינת ישראל כל כך הרבה הלוויות מדי יום. ברוב ההלוויות לא נכחו נציגי הממשלה. יוזמה אזרחית קראה למתנדבים ואנשי ציבור, בהם מדליקי משואות, לחלוק כבוד אחרון לנרצחים. בימוי: עידית אברהמי

במהלך המלחמה רוב ערי הדרום בקו העימות פונו מתושבים. אזרחים רבים, בהם מתנדבי ארגון "אחים לנשק", ממהרים לאסוף תרומות של ארגזי מזון, תרופות ובגדים ולהובילם לתושבים הבודדים שנשארו באופקים, בנתיבות ובכל מקום בו יש צורך. בימוי: אוהד מילשטיין

אל מול מחדל ההסברה הלאומי שנחשף עם פרוץ המלחמה, מתגייסים אזרחים רבים למאבק על דעת הקהל העולמית. אנשי מקצוע פרטיים, בהם כותבים, מאיירים, מעצבים ועוד, מתאגדים כדי לעזור בדרכים יצירתיות לחשוף את ממדי האירוע המפלצתי בפני קהל רחב ומגוון בעולם. בימוי: שני חזיזה

בתי המלון בים המלח הפכו לערי מקלט לאלפי תושבים מן הדרום ששרדו את התופת ב-7 באוקטובר. בימים הראשונים למלחמה, כשעובדי הרווחה ואנשי משרד הבריאות לא נראים בשטח, מתגייסים עשרות מטפלים מתנדבים לעטוף, לטפל, לתת יד ולחבק. בימוי: איריס זכי

טבח ה-7 באוקטובר יצר רעידת אדמה גם בחברה החרדית. חמ״ל שמובילות נשים חרדיות בירושלים מציע עזרה בארגון לוויות ותמיכה במשפחות הרבות שיושבות שבעה. כוח נשי שמצביע על שינוי עומק במגזר החרדי שבו נשמעים לפתע קולות על תחושת אשמה ורצון לשאת בנטל. בימוי: הניה ברודבקר, צילום: הניה ברודבקר, אביגיל שפרבר, קול: יפעת לוין, עריכה: אילה בנגד

ככל שהלכו והתבררו ממדי הטבח המזעזע, הלכה והתארכה מלאכת זיהוי הגופות של הנרצחים. מאות מתושבי העוטף, יישובי הדרום, חיילים וחיילות שנרצחו במתקפת חמאס הובאו למחנה שורה ליד רמלה והמתינו לזיהוי. המלאכה הקשה נפלה על כתפיהם של שבעה רופאים משפטיים שנעזרו בכמה עשרות מתנדבי זק״א, ביניהם מנתח פלסטי שעזב את הקליניקה בתל אביב ומתייצב במחנה שורה מדי יום. בימוי: גדי אייזן, עריכה: נגה וייצמן

בדואים רבים נהרגו במתקפת הטילים של חמאס בשבת השחורה. תשעה נעדרים, בהם אב ושלושת ילדיו שנחטפו לעזה. אלפי הבדואים בכפרים הלא מוכרים בפזורה בנגב שומעים את הטילים שורקים מעליהם ואת מטוסי חיל האויר שממריאים מבסיס נבטים לתקיפות בעזה, אבל יודעים שהם מחוץ למשחק. ישראל לא מכירה בהם ולא מיירטת את הטילים שנוחתים עליהם. גם מיגון בסיסי אין להם כי המדינה טוענת שישתמשו בו לבניית קבע. קבוצת מתנדבים מנסה לסייע לאנשים השקופים שהמדינה מתעקשת להתעלם מקיומם. בימוי: ג'ולי שלז

בשבת בשבע בבוקר, בהפתעה גמורה, התחילו לזרום פצועים אל חדר המיון של בית החולים סורוקה. תוך שעות ספורות מספרם הגיע למאות, ובכניסה לבית החולים החלו להיאסף עשרות בני משפחה מוטרפים מדאגה בחיפוש אחר יקיריהם. כבר בשלב הזה הוחלט להקים מערך מתנדבים ובתוך יממה מתייצבים במיון של סורוקה 500 מתנדבים. כולם עוזבים את שגרת חייהם, חלקם מגיעים מחו"ל – כולם מרגישים חובה לסייע לצוותים הרפואיים ולתמוך בבני משפחה שיקיריהם נאבקים על חייהם. בימוי ועריכה: לימור פנחסוב

אלפי האזרחים שנקראו לעזוב את בתיהם בגבול הדרום והצפון נאלצו להשאיר מאחור גם הרבה בעלי חיים. אישה דרוזית נוסעת לבדה בין אזעקות וטילים בגבול הצפון, עם משימה אחת שאליה היא מקדישה את חייה - לחלץ את אלה שנעזבו ולמצוא להם בית חם. תסריט ובימוי: יעל קיפר ורונן זרצקי

רבים מתושבי שדרות שפונו מבתיהם מצאו מקלט זמני בכפר וינגייט. עובדים סוציאליים ופסיכולוגים באים לשם בהתנדבות מידי יום כדי לתת מענה לטראומה ולמצוקה הנפשית של התושבים. בימוי: הדר קליינמן צדוק, תמנע גולשטיין-חטב